במהלך שנות המשפט בארץ, התקבלו מספר החלטות אשר השפיעו רבות על נושא תשלום וקבלת מזונות בישראל, חלקן נוצרו מתוך תקדימים וחלקן מתוקף סמכותו של בית הדין הרבני, הוא האחראי גם על הליך הגירושין, בהנחה והחתונה הייתה כדת משה וישראל. חשוב לציין כי ישנו הליך דומה הנמצא בסמכותו של בית המשפט השרעי והוא המוסמך לפסוק תשלומי מזונות לתושבי ישראל הערבים הפונים לערכאה זו.
תחילה, חשוב להגדיר את המושג "מזונות", מושג זה מגיע מן הדין העברי המחייב את הבעל בעת חתימת כתובתו "לזון" ולכלכל את אשתו, לדאוג לפרנסתה ולרווחתה. סוג נוסף של מזונות המוזכר במשפט העברי אלו מזונות ילדים. המשפט העברי מתייחס לרווחת הילדים כחלק מקיום ההבטחה של הבעל לאשתו, תחילה הכיר המשפט בילדים עד גיל 6 ומשנת 78 הכיר בצורך בתשלום מזונות לילדים עד גיל 15 ולאחר מכן עד גיל 18. חשוב לציין כי ישנם מקרים יוצאי דופן בהם נקבע תשלום מזונות חלקי לילדים חיילים ו/או כאלו שהחליטו להמשיך ללמוד עד כיתה י"ד.
לעיתים קרובות, דיני המשפט העברי והמשפט הישראלי מגיעים לכדי התנגשות בבחינת אורחות החיים של משפחות רבות בישראל של השנים האחרונות. שינויים דמוגרפיים, שינויים באיכות החיים וצורות התאים המשפחתיים משפיעים רבות על הדיינים ועל הדיון בתשלום מזונות.
על מנת להשיג את הטוב ביותר עבור לקוחותיהם, נדרשים עורכי דין רבים למצוא סעיפים שונים בדינים בהם המיוצגים שלכם יכולים לקבל את התמורה הטובה ביותר. השינויים בהרכב המשפחות ובעיקר כושר ההשתכרות של מי מהצדדים (אב או אם) יכולים להשפיע על גובה תשלום דמי המזונות כמוהו גם ההחלטה אם לגדל את הילדים במשמרת משותפת.
מטפל בתיקי גירושין, הכוללים גם קביעת תשלום דמי מזונות, הן מצד האם והן מצדו של אב המשפחה. המשרד עושה זאת במלוא תשומת הלב, תוך מתן יחס אישי והבנת המצב העדין אליו נקלעו בני הזוג ואיתם הילדים הנמצאים בתווך.
